Nothing here
רותם פלגי
1101 צפיותלפעמים אתה מוכרח לבחור. נדמה לנו שזה לא ככה. רוב הזמן אנחנו חיים על טייס אוטומטי . יש לכך סיבה טובה. ההרגלים שלנו משרתים אותנו היטב – לכן הם נהיו הרגלים. אבל החיים בנויים כך שאיכשהו, מתישהו ,בכל מיני צמתים אנחנו, נהיה חייבים לבחור. וכשזה קורה – אנחנו בדרך כלל יודעים שזה רגע כזה, שאין ברירה אלא לבחור.
הפילוסוף הדני סרן קירקגור, (1813-1855) אבי הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית הקדיש את חייב לכתיבה על הרגעים הללו. האדם מבחינתו, לא רק שהוא חופשי לבחור, אלא שמהותו היא לבחור. הוא חייב לבחור, ורק כשהוא בוחר הוא הופך לבן אדם, לסובייקט ,לשונה משאר בעלי החיים.
” אם תתחתן עם אישה – תתחרט. אם לא תתחתן -תתחרט. תתחתן או לא תתחתן – תתחרט בכל מקרה. אם תצחק על טיפשות העולם או תבכה עליה – תתחרט בכל מקרה. אם תתלה את עצמך – תתחרט. אם לא תתלה את עצמך – גם כן תתחרט. תתלה או לא תתלה את עצמך – תתחרט בכל מקרה. זו מהות הפילוסופיה כולה.”
באמירה הומוריסטית זו מתחילת ספרו המונומנטלי “או- או” מדגים קרקגור את חייו של מי שמתעלם , או מזלזל בחובה הזאת – לבחור. הכול – מיחסי אהבה, ועד שאלת החיים עצמה נהיים עבורו משהו של “מצב רוח”. בבוקר בא לי להיות בקשר, בערב בא לי להיות רווקה. ביום ראשון אני רוצה להיות אמנית, וברביעי שכירה במשרד עורכי דין ובחמישי לא ארצה לחיות בכלל.
חיים כאלה הנעים בין תשוקה לשעמום, בין מה שאנחנו היינו קוראים לו פומו (FOMO) לבין ריקנות – נובעים לגבי קירקגור – מאי הבנה לעומק של מהות חופש הבחירה.
“רוב האנשים רודפים כל כך מהר אחרי האושר עד שהם חולפים על פניו”
קרקגור מבקש שנעצור את המרוץ הזה ונקשיב לעצמנו. לאני שלנו, השקט, החי, לפנימיות שלנו. ביכולת שלנו להתבונן פנימה ולמצוא את עצמנו מצויה האפשרות בבחירה אמיתית – שאינה בחירה שרירותית על פי מצב רוח.
כאשר האדם מתבונן פנימה הוא מגלה שסופו של “בחירות מצב הרוח” הוא ייאוש. כל התרגשות נגמרת, לכל גירוי אפשר להתרגל, וברגע שסף הגירוי עולה – סף השעמום יורד. בסופו של דבר הכול נהיה משעמם, ומכאן ועד הייאוש הדרך קצרה.
הבחירה הקרקגורית, הבחירה בעצמך כרוכה בראייה חיובית של הייאוש הזה. בהבנה שהוא לא בא סתם. הוא מגיע כדי לגרום לנו להשתנות.
” את החיים אפשר להבין רק לאחור – ולחיות רק קדימה ” .
לא ניתן להשיב אחורה את הגלגל, ולכן כל בחירה היא גם וויתור על מגוון שלם של אפשרויות. היא דורשת מה שקרקגור קורה לו “קפיצת אמונה”. אתה חי בתוך הזמן, אבל כשאתה בוחר בעצמך ואת עצמך – אתה חי כאילו אתה נצחי – אתה מעמיד את הרצון שלך ואת המטרות שלך מעל לזמן, ומעל לעולם.
אתה משוכנע שאתה עושה משהו נכון – אף שאין לכך כל הוכחות.
קרקגור היה אדם דתי, וכיוון את קוראיו לבחירה בחיים של אמונה באל ולהעדפת ערכים נצחיים על פני היום יום, אך אפשר ללמוד מדרך הסתכלותו גם על בחירות בחיים היום יומיים, וגם לאנשים חילוניים. לדוגמא, פעמים רבות דרושה “קפיצת אמונה” בכל יציאה לדרך עצמאית – כיוצר/ת, כאיש או אשת עסקים, או בכל משלח יד אחר.
הרבה יותר מאיזו עזרה פרקטית אנו זקוקים לקפיצה רוחנית, שתעלים את כל החששות, ואת כל האשליות, שאפשר להסתדר בעבודה הישנה והבטוחה, ובהרגלים הנוחים והנעימים. נדרש איזה “ייאוש” קרקגורי כזה. צריך להפנות את המבט מהחוץ הבטוח והנעים לכאורה, אל איזה אור שקט נצחי ופנימי שנמצא בתוכנו ודורש, למרות שזה נראה מסוכן ולא ריאלי, לעשות את מה שאנו באמת רוצים. יש לך דרך. היא מיועדת לך. ורק את או אתה יכולים לבחור אם לפסוע בה.
” רק אמת שבונה את עצמך – היא אמת בשבילך”
רותם פלגי, מפילוסוף חובב וסופר, וגם רואה חשבון בעל משרד עצמאי עוזר לעצמאים בייחוד בתחומים כגון אימון אישי, אמנות , או הפקה להתנהל בקלות מול רשויות המס. שמח לסייע בנושא פתיחת תיקים , דוחות אישיים ודוחות של חברות, הצהרות הון, והנהלת חשבונות.
מוזמנים ליצור קשר
פייסבוק:
https://www.facebook.com/cparotemp
וואטסאפ/טלפון:
