שיעור בתמחור

לשמחתי עם הזמן למדתי שאין לי שום 

צורך או רצון כלשהו בזה,

שהאדם היחיד, היחיד!

שאני צריך להסביר לו את כל זה,

הוא – אני –

ורצוי שוב ושוב וכמה שיותר פעמים 😅

גם אם זה אומר לכתוב את זה לעצמי,

גם אם דרך סידור ועריכה של זה לפוסט,

גם אם זה בבחירה לשתף את זה,

העיקר שהידיעה תהיה נוכחת.

קעקוע זה מה שנקרא – מ ו ת ר ו ת

זה לא מצרך הישרדותי,

ואני שמח לקעקע את מי שמודע לזה,

מי שמקבל את ההבנה הזאת 

ולא מנסה להתמקח איתי על מחיר,

מישהו שמכבד אותי ואת כל ההשקעה והלב שאני שם,

את הייחודיות שאני מביא לעולם של הקעקועים,

את הדרך שלי.

וזה הכי מדהים לראות את היופי והקסם שזה 

מביא כאשר יש את ההדדיות הזאת.

כאילו…. 

מי היה רוצה שהבנאדם שהולך לקעקע 

עליו משהו לכל החיים, ירגיש חצי כוח 

כשהוא ניגש ליצירה שלו?

הלוואי ואנשים היו מבינים כמה קשה לאמן

להגיע למצב שהוא מתמחר את האומנות שלו,

את עצמו!

למצב שהוא דורש את מה שהוא באמת

חושב שמגיע לו, שמכבד את ההשקעה שלו.

הלוואי והיו מבינים כמה קורה מסביב,

כמה דרך וכמה תהליכים יש מאחורי

התוצאה הסופית שאנחנו רואים כאן ברשת החברתית.

יש אנשים שמסיימים פה קעקוע ומרגישים שהם

צריכים לשלם יותר על מה שהם עברו פה,

אני מעולם לא לוקח יותר ממה שאני מרגיש שמגיע לי,

אז למה שאני יקח פחות ממה שאני חושב שמגיע לי?!

זהו…