על פתקים קטנים עם הוראות פשוטות

אני שידועה כ-‘נעה למה’ כי אני לנצח אשאל להיגיון שמאחורי כל דבר, באינסטינקט מיידי שאלתי אותו
“אבל למה עציץ לין? זה מה שהוא ביקש? אוהב?”
“בואי איתי מחר ונחפש את העציץ הנכון, את תביני לבד”. וזהו ככה הוא סיים את השיחה.
אני, שלא קיבלתי הסבר ל-למה שלי, נשארתי לתהות איזו מן מתנה ליום הולדת זו עציץ.
למחרת, לין אסף אותי עם האופנוע ונסענו למקום דומהלמשתלה אבל בהודו.
הוא התחיל לשאול את הבעלים של ‘המשתלה’ שאלות על כל אחד מהצמחים. מה כמות האור הנחוצה לכל אחד, שמש או חצי צל, כמה פעמים צריך להשקות בשבוע, צריך קור או חום, כל כך הרבה דרישות.

ואני? יושבת בשקט, מקשיבה, מחכה שיפול האסימון ואקבל את ההסבר לשאלה שלי.
עד שלין פתאום יצא בהצהרה “זה הצמח שלנו! הוא בדיוק כמו החבר שלי”
לא צריך הרבה שמש, להשקות רק פעם בשבועיים ולחכות שיגיעו הפרחים.

שם הבנתי..

לכל צמח יש הוראות הפעלה.
תנאים מסוימים שמתאימים רק עבורו.
ולין הגאון, שהבין באנשים יותר מהכל! היה בוחר את הצמח שמתאים בדיוק לDNA של אותו אדם. לחבר של לין היה בית קטן בלי הרבה חלונות, ולין חיפש צמח שלא זקוק להרבה שמש.
הוא לא היה כלכך אמיד, לכן חיפש צמח שגם לא דורש הרבה מים.
לין דאג שהוא יצליח לגדל אותו טוב, ובתמורה להנות מהפרחים שלו.
ולמה בכלל אני מדברת איתכם על צמחים? כי אנחנו בדיוק כמוהם.
לכל אחד מאיתנו התנאים הנכונים לו, הנדרשים על מנת שיוכל לפרוח באמת.
אנו נמצאים בעידן שקל יותר מאי פעם להיות כמו כולם.הפכנו עם הזמן ומבלי להרגיש לאנשים שמסתירים את השגעונות שלנו, הייחודיות שלנו, המוזרות שלנו.
אנחנו מתלבשים אותו הדבר, מאמצים את צורת הדיבור, את האוכל, את הדעות והעקרונות של האחרים.

הבעת דעה שונה בימינו, דורשת הבנה מראש לכך שיגיעו עימה ביקורות.

מי שהיה פעם במשתלה יודע כי לכל צמח, מוצמד פתק קטן, המסביר את הסוג שלו, כיצד לדאוג לו ומה הוא צריך. לנו עדיין אין פתקים מוצמדים כאלה. בעיקר כי כל אחד מאיתנו עובר חוויות שונות במהלך חייו.