Nothing here

חוף מבטחים – ראיון עם יגאל טרטקובסקי, ממייסדי התנועה, על פסיכדלים התמודדות ומה שביניהם

adam levy 05/11/2021 728 צפיות

החודש מיקו תרמה ל “חוף מבטחים – קהילה תומכת תודעה” כ-10% מהכנסות ליין ה”סייקו-מייקו” והוחלט על הדרך להכיר לכן את הנפשות הפועלות והפעילות שלהן. אז אודי קבלק ממובילות הפטריה, יצא לקבל כמה טיפים ומדריך קטן לליווי בזמן משברים פסיכדליים.

ש: היי יגאל, מה שלומך?

ת: אחלה, מעולה!

 ————————————–

ש: רוצה להציג את עצמך בקצרה?

ת: שמי יגאל טרטקובסקי, אני פסיכותרפתית בשילוב מיינדפולנס, דיג’יי ומייסד שותף יחד עם ניר תדמור בפרויקט “חוף מבטחים” – קהילה תומכת תודעה.

 ————————————–

ש: איך הכל התחיל בעצם?

ת: חלק מהפעילות שלנו התחילה מזה שאנחנו עושים מתחמים בפסטיבלים, החל מפסטיבל הדוף לפני כמה שנים ומשם זה התפתח לעוד אירועים ומסיבות קטנות.

 ————————————–

ש: אז לפני כמה זמן הוקם הארגון?

ת: 2014 – 7 שנים

————————————–

ש: יש עוד דברים שאתם עושים מלבד מסיבות ופסטיבלים?

ת: אנחנו עושים גם הכשרות לליווי במצבי קיצון, נשימה הולוטרופית ואינטגרציה פסיכדלית למי שמעוניין (לינק לאתר למטה). חשוב לציין שאנחנו מלווים אנשים שחווים משברים נפשיים, רגשיים ותודעתיים עם ובלי קשר לחומרים משני תודעה.

————————————–

ש: אני עכשיו במסיבה ורואה בחור\ה שנראים לי במצב לא טוב, איך אני ניגש?

ת: קודם כל חשוב להבין שזה יכול להיות מישהו שאנחנו לא מכירים ולפעמים זה גם יכול להיות חבר\חברה. חשוב לא להניח שהאדם שנמצא מולנו בהכרח נמצא באיזה טריפ רע או בבעיה כלשהי כי לפעמים מהצד קשה להבין איפה באמת בנאדם נמצא.

אז אנחנו ניגשים לאט ומתבוננים. במידה ומחליטים לגשת אז שואלים “היי אחי, אתה בטוב? אתה צריך משהו?” חשוב שנגיע עם איזה סימן שאלה, ולא נניח שאנחנו יודעים מה הבנאדם עובר. וגם שנזכור שאנחנו לא באים ‘להציל’ אף אחד ולהושיע, אלא יותר לברר. לאחר מכן במידה ובאמת יש צורך בתמיכה אני שואל אותו ‘מה אתה צריך?’, ככה אני מבסס יחסי אמון מולו, שבעצם אומרים לו “אני פה בשבילך”, ולא אני פה כדי לגאול אותך.

 ————————————–

ש: זה לא מלחיץ מישהו ששואלים אותו “האם אתה בסדר”?

ת: לפעמים תקבל תשובה שהכל טוב, ולפעמים תקבל תשובה שכן, יש מצוקה כלשהי, אבל עדיף לשאול מאשר להתעלם או לבוא באסרטיביות יתר. אפילו אם הכוונות טובות זה יכול להחוות כתוקפני.

 ————————————–

ש: אוקיי, הבנאדם כן בקושי, מה עליי לעשות?

ת: אז ישנם 4 עקרונות של ליווי במצבי קיצון שנכתבו ע”י פרויקט “Zendo” של “MAPS” בCosmic Care בבום פסטיבל.

4 העקרונות

1. יוצרים מרחב בטוח

משמע לבדוק מה הסיטואציה החיצונית שבן אדם נמצא בה.
לוודא שהוא נמצא במקום שנוח לו, ושהוא לא במצוקה פיזית כלשהי, במידה והוא מדמם, יש סכנה להתייבשות או קור\חום מאוד חזק, נפנה לאיש צוות רפואי כמו פרמדיק או אמבולנס.
במידה והמצב לא חמור, נדאג לו לצרכים פיזיים פשוטים יותר, כמו האם הוא צריך שמיכה או מים, ואולי בכלל מה שקשה לו כרגע זה המוזיקה ושהוא קרוב מדי לרחבה. נציע לו לבוא לאיזו זולה רחוקה מהמוזיקה – במקרה שלנו אנחנו פותחים אוהל ספציפי במיקום המיועד לכך.

2. ליווי ולא הדרכה

פה אנחנו רוצים פשוט להיות איתו ולהבין אותו, להיות קשובים אליו, לשאול אותו שאלות לגבי החוויה שלו, מה הוא חווה, ושוב אולי לשאול מה הוא צריך.

לעודד אותו לנשום – נשימה היא לעיתים המפתח (לא רק בחוויה פסיכדלית) אלא גם בחיים עצמם במצבים מלחיצים ומעוררי עצבים.
כדי ליצור עוד שלב של אמון אפשר לומר לבן אדם “אני כאן, אני איתך כמה שצריך” וכמובן לעמוד מאחורי המילה הזו ולא לנטוש אותו, במידה וצריך, אפילו להתחלק עם עוד חברים מהמסיבה במשמרות עליו, העיקר לדאוג שיהיה לידו מישהו ושהוא לא יהיה לבד.
במידה והוא באמת מצליח לדבר ולשתף את מה שעובר עליו, אנחנו באמת שואלים ונותנים לבן אדם את הבמה לדבר, ולא רוצים לנווט אותו למקומות של הסחה כמו “איפה למדת בבית ספר” אלא באמת פשוט לתת מקום לחוויה של הבנאדם. אנחנו לא פותרים ולא מטפלים, נטו מלווים.

 

3. לפגוש את התכנים שעולים ולעבור דרכם

זה השלב שבו אנחנו רוצים להיות עם התכנים שבן האדם מביא, לא להסיט אותו עם שאלות מנחות, ולא להוביל אותו לשאלות שלנו. בין אם זה בנושאי דת או בין אם אנחנו מטפלים או מנחי סדנאות ולהסיט את הדיון למה שמעניין אותנו או מה שאנחנו חושבים שיעזור.

גם אם לפעמים ההתערבות מגיעה ממקום טוב של “לי הדבר הזה והזה עזר” זאת יכולה להיות סוג של שטיפת מוח כי צריך לזכור שבן האדם שמולנו כרגע במצב ספוגי והוא מאוד רגיש.
וזה לא בהכרח תמיד עוזר.

 

4. קשה לא רע

פה זה בעצם היתרון ‘הרוחני’ שהמלווה מחזיק בתוך עצמו. זה בעצם אומר שגם אם הבן אדם שמולנו עובר חוויה קשה, היא לא בהכרח רעה. זה עוזר בעיקר לנו כמלווים לא להיות בפאניקה ולזכור שגם בחוויות פסיכדליות וגם בחיים עצמם אנחנו צומחים וגדלים מתוך זה.

זה לאו דווקא מה שנגיד לאדם שאנו מלווים, זה משהו שאנחנו מחזיקים בתוכנו. זה עוזר לנו לנשום ולהירגע וכשאנחנו רגועים, זה מרגיע את האדם שאנו מלווים.

————————————–

ש: האם יש לך כמה טיפים למסעות יותר בטוחים ונעימים?

ת: אם אתם בוחרים לצאת למסע תבחרו איפה מתאים לכם ובטוח לכם ועם מי מתאים לכם – אנשים שאתם סומכים עליהם ויכולים לפנות אליהם בזמן קושי.

– לדאוג לשים כוונה – למען מה אתם עושים את זה? זה מאוד משפיע על החוויה.

– לעשות את זה מתוך מקום של רצון ובחירה באותו הרגע ולא כי תכננו מראש או לחצים חברתיים.

– תקראו מה אתם צורכים, מה החומר, יש המון חומרים, יש המון ידע, בין אם הוא מדעי או כתבות במגזינים.

– זה שאנשים עושים משהו לא אומר שזה בהכרח מתאים לכם

– אחרי המסע תדאגו שיהיה לכם זמן ודרך לעשות אינטגרציה ולעכל את מה שחוויתם. לראות שאנחנו לא רצים מחוויה לחוויה, מעבודה לעבודה.

– לכתוב על זה, לשתף חברים, ללכת לטיפולים, להציף את זה. ולעבור את השיעורים שהתגלו בזמן המסע.

————————————–

ש: מדהים! תודה על הטיפים הכל כך חשובים. אז אתה מכיר את מיקו?

ת: בטח שמכיר.אף פעם לא הייתי באירוע אבל שמעתי מלא דברים טובים, ונשמע שאתם עושים דברים ממש כיפיים. רוצה באופן אישי וגם בשם הארגון שלנו להגיד תודה שאתם מעריכים אותנו ותודה על התרומה שלכם. הלוואי ויהיו עוד הפקות שדואגות כמוכם לקהילה שלהם, לבליינים שלה, וליצור כמה שיותר אזורים בטוחים, כן ירבו.

————————————–

ש: אחלה יגאל ותודה רבה לך! איפה אפשר למצוא אתכם?

ת: http://safeshoreisrael.com

צרו קשר בווטסאפ
כן כן יש לנו עכשיו גם ווטסאפ!
!היי פטריות
?מה הדיבור? יש שאלות
:) מיקו זמינה גם בווטסאפ