Nothing here

מה נסגר עם החשיבה השלילית הזאת?

Ophir Bernshtam 30/11/2021 1131 צפיות

דפוסי חשיבה קיימים משחר הימים. הם חלק בלתי נפרד מהמיינד האנושי והאבולוציה שלו.
הם עוזרים לנו להסיק מסקנות על הסביבה שלנו ועל עצמנו בשביל שנוכל לשרוד ולהתקיים.

לא סתם הגענו לאן שהגענו בתור המין האנושי, אנחנו המין השלט על הכדור הזה והרבה בזכות דפוסי חשיבה חיוניים.

אם נקח לדוגמה הטיית חשיבה שנקראת “הכללה מוגזמת” – כשאנחנו מסיקים מסקנה מחוויה שלילית בודדת וצובעים את המציאות שלנו בהתאם.

 

למה זה טוב? למה לעשות הכללות?

 

 

אובחן, מבחינה אבולוציונית זה למעשה נסיון של המוח שלנו לחסוך במשאבים, אחרי שקרה מה שקרה, שלא היה לנו נעים, המיינד מזהה את האירוע כסכנה לחיינו והוא פשוט עושה החלטה חד-משמעית לגבי אותו אירוע כדי שנימנע ממנו בעתיד.

אוניברסיטת ‘ניו יורק’ ואוניברסיטת ‘קרנגי מלון’ ביצעו שבעה מחקרים כדי לבדוק איך ציפייה מסויימת לגבי העתיד מעצבת את הזכרון שלנו. מחקר אחד לקח 30 סטודנטים וחשף אותם לרעש של שואב אבק במשך 40 שניות. אחר כך הם אמרו לחצי מהמשתתפים שהם עומדים לשמוע את הרעש הזה שוב ולחצי השני נמסר שהניסוי הסתיים. כשהסטונדטים היו צריכים לדרג את כמה החוויה הייתה מעצבנת, אלו שמיפו לשמוע את השואב שוב, נתנו דירוג גבוה יותר מהחצי השני שמבחינתם הניסוי הסתיים.

 

 

מה החוקרים הסיקו מהמחקרים?

 

מסתבר שאנחנו נוטים לזכור חוויות כקשות יותר ממה שהן במציאות בשביל שבפעם הבאה שניתקל בהן, הן יהיו פחות כואבות או מציקות ממה שציפינו. אנחנו בעצם מנפחים בצורה לא מודעת את החוויה הלא נעימה בשביל שבעתיד נסבול ממנה פחות.

 

 

גם לתינוקות יש דפוסי חשיבה שלילית?

 

 

גם בתחום הזה נעשו מחקרים רבים שרצו לבדוק אם ההטיות החשיבה השליליות מתחילות כבר בגיל מוקדם מאוד. לתינוקות עד גיל שנה, יש נטייה לזהות טון דיבור והבעות פנים חיוביות. אבל זה משתנה אחרי גיל שנה. תוצאות של מבדקים הראו שמוחם של תינוקות מעל גיל שנה מגיב לגירויים שליליים בצורה יותר בולטת. יש עדויות שמראות שהטיות החשיבה השליליות אצל תינוקות מתחילות אפילו מגיל של 3 חודשים כבר.

Baby

אז איך זה נראה במוח?

 

מחקר נוירולוגי חושף כי ישנה פעילות נוירולוגית גדולה מאוד במוח כשאנחנו חשופים לגירוי שלילי יותר מאשר כשאנחנו נחשפים לגירוי חיובי כלשהו. במחקר שערך הפסיכולוג ג’ון קקופוי, הוצגו תמונות חיוביות, ניטרליות ושליליות. אחר כך החוקרים ניתחו את הפעילות החשמלית המוחית של המשתתפים והם גילו שהתמונות השליליות יצרו תגובה חזקה ורחבה יותר במוח מאשר התמונות החיוביות או הניטרליות.

זאת גם הסיבה שחדשות שליליות משפיעות עלינו הרבה יותר מחדשות חיוביות או ניטרליות!

מה לגבי אהבה ומערכות יחסים?

גם בתחום הזה ההטיות חשיבה שליליות שלנו יכולות להשפיע בצורה ניכרת על מערכות היחסים האינטימיות שלנו. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מצפים לגרוע מכל מאנשים אחרים, בעיקר במערכות יחסים אינטימיות. אם לדוגמה אנחנו מצפים לתגובה שלילית מהפרטנר שלנו, כנראה שניכנס לשיחה עם יותר התגוננות שתוביל לוויכוח וקצר בתקשורת. כאן חשוב לזכור שלמילים השליליות יש משקל כבד בהרבה לעומת מילים חיוביות או ניטרליות. חשוב שנהיה מודעים לנטייה שלנו להיתפס על מידע שלילי ולקבל שזו חוויה אנושית נורמלית קולקטיבית. ההבנה הזו יכולה לעזור לנו לרכך מעט את התגובה שלנו ולחפש דרכים אחרות שיעזרו לנו לראות ולהבין את הצד השני בחמלה ולהאמין פחות להטיית חשיבה הזו שמצפה לגרוע מכל ממנו.

איך הטיות חשיבה שליליות משפיעות על קבלת ההחלטות שלנו?

 

 

כמובן שגם בנושא הזה יש להטיות החשיבה השליליות שלנו השפעה רבה. כהנמןוטוורסקי, זוכי פרס נובל, ערכו מחקר בנושא קבלת החלטות וגילו שבני אדם נותנים משקל כבד יותר לאפשרויות שליליות מאשר לחיוביות. בגלל הנטייה להגדיל את התוכן השלילי, ההשפעה על הבחירות שלנו והסיכונים שנהיה מוכנים לקחת בחיים גדולה מאוד. כשהם נתנו לאנשים הזדמנות להרוויח כסף או להפסיד אותו, הסיכון שהיה כרוך בלהפסיד אותו, נשאר הרבה יותר זמן בתודעה שלהם. אנחנו לרוב מפחדים מתוצאות שליליות הרבה יותר מאשר ההזדמנות להרוויח משהו. למרות שפוטנציאלית שניהם זהים.

 

איך דפוסי חשיבה שליליים משפיעים על הרושם הראשוני שלנו?

 

אולי אמרו לכם שקשה לשנות רושם ראשוני, אפילו בלתי אפשרי. אני לא אשכח את היום הזה בבית הספר שהמורה הוציאה אותי מהכיתה לחדר המנהלת ואמרה לי בכעס “מאוד קשה לשנות רושם ראשוני”. זה ממש הפחיד אותי אני מודה. ממש נחרדתי לדעת שאני תמיד אתפס כילד רע.

 

כשנוצר אצלנו רושם ראשוני, גם כאן הנטייה שלנו תהיה להתמקד יותר בהיבטים השליליים שהם מציגים לנו. בניסוי מהעניין נמצא שכשניתנת לנו אפשרות לדרג אנשים בתור ‘טוב’ או ‘רע’ בלבד, הדירוג ‘רע’ יהיה גבוה יותר בצורה משמעותית.

 

 

אז מה עושים עם זה? איך מתגברים על חשיבה שלילית?

 

 

קודם כל נבין שלנטייה הזו יש השפעה גדולה מאוד על מערכות היחסים שלנו, על הרושם הראשוני שנוצר אצלנו ועל הדרך שאנחנו חווים את המציאות. אבל יש לה גם השפעה על הבריאות הנפשית שלנו והפיסית שלנו. לפי WEBMD, רמות גבוהות של מתח, גורם להפרשה שלקורטיזול וחומרים נוספים שבין היתר גורמים לנזקים בכלי דם, עלייה בלחץ הדם, מחלות עור, דלקות פרקים, דיכאונות וחרדה.

 

 

הנה כמה דברים שאפשר לעשות בשביל לאזן את ה-Mind:

  1. תקטעו את הדיבור השלילי שיש לכם על עצמכם

מכירים את הקול הזה בראש ששופט, מבקר ומשווה את עצמכם לכל אחד וכל דבר?

תתחילו לשים לב לדיבור השלילי שיש לכם על עצמכם. הדיאלוג הזה לא עוזר לכם. אתם שופטים את עצמכם בעיקר אם טעיתם או עשיתם משהו לא רצוי. הרבה פעמים לנטייה הזו יש תפקיד חשוב בתיקון ההתנהגות שלנו לכיוון הרצוי. אבל הרבה פעמים הדיבור הזה נתקע ואנחנו לאט לאט מאבדים את הבטחון העצמי שלנו ומתחילים לתעב את עצמנו.

נסו להחליף את הנוסח: במקום לומר “לא הייתי אמור לעשות את זה, איזה אדיוט אני!” נסו לומר “אני אלמד מזה לפעם הבאה, אנסה לעשות משהו אחר. זה שיעור חשוב בשבילי, תודה”

  1. תחקרו את המחשבות שלכם בעזרת THE WORK

אם אתם כבר מכירים את המחשבות השליליות שלכם על אנשים אחרים (לכולנו יש אותם), ואתם מבחינים שהמיקוד שלכם ממש נוטה לכיוון השלילי, מה שמוסיף למתח ולתסכול בחיים שלכם, אז אולי תרצו לנסות לקחת את אותן מחשבות לחקירה בעזרת תהליך סופר פשוט ויעיל שהביאה לעולם הגברת ביירון קייטי, מחברת רב המכר ‘לאהוב את מה שיש’. השיטה של קייטי בנויה מארבע שאלות פשוטות והיפוכי חשיבה שיעזרו לכם לתפוס מרחק מהסיפור מהכאיב ולקבל יותר בהירות.

 

אחרי שלקחתם מחשבה לא נעימה על אדם אחר כמו “הוא לא מתחשב בי”, ענו על שאלות ה’חקירה’:

  1. האם זו האמת? (כן\לא)
  2. האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזו האמת? (אם עניתם ‘כן’ בשאלה הקודמת)
  3. איך אתם מגיבים כשאתם מאמינים למחשבה? (אילו רגשות, מחשבות, תחושות גוף, התנהגות ופעולות)
  4. מי תהיו ללא המחשבה? (איך תגיבו בלעדיה באותה סיטואציה)

לאחר מכן הפכו את המחשבה בשלוש הצורות הבאות ומצאו 3 הוכחות לכל היפוך שמצאתם:

  • היפוך לאחר: במקום ‘הוא לא מתחשב בי’ – אני לא מתחשב בו.
  • היפוך לעצמי: ‘אני לא מתחשב בעצמי’ – התבוננו ובדקו האם זה גם נכון?
  • היפוך לניגוד: ‘הוא כן מתחשב בי’ – איפה אני רואה שהוא כן מתחשב בי?

צפו בביירון קייטי, מייסדת שיטת ‘העבודה’ מסבירה על התהליך

  1. תשהו יותר ברגעים הטובים.

בגלל שיש לנו נטייה לזכור דברים שליליים יותר מחיוביים, לוקח לנו יותר זמן לזכור ולהפנים את החוויות החיוביות. אם נוכל לתת יותר תשומת לב לדברים החיוביים בחיים שלנו, נוכל להקל על עצמנו.

 

זה דורש מאמץ וכוונה, כי כמו שראינו, זה לא בא לנו בצורה טבעית. אם קורה משהו חיובי בחיים שלכם, תעצרו רגע ותצלמו ‘תמונה מנטלית’ של מה שקרה. תשחזרו את זה בדמיון שלכם שוב ושוב ותרשו לעצמכם לחוות את הרגשות שעולים בכם. אתם יכולים לנהל יומן ולתעד את החוויות האלה, גם אם מדובר ברגעים סופר קטנים, תכתבו את זה ותפרטו כמה שניתן בסוף כל יום.

 

על הכותב:

אופיר ברנשטם, מאפשר (FACILITATOR) מתמחה בשיטת ‘העבודה’ של ביירון קייטי
(The Work) יותר מעשור, משלב כלים מבוססים מיינדפולנס המגובים מחקרית ומנחה קבוצות ותהליכים אישיים.

 

קישורים לעוד תכנים:

פודקאסט: https://www.mindwork.co.il/podcast

בלוג: https://www.mindwork.co.il/blog

קבוצת פייסבוק: https://www.facebook.com/byronkatiemindwork

צרו קשר בווטסאפ
כן כן יש לנו עכשיו גם ווטסאפ!
!היי פטריות
?מה הדיבור? יש שאלות
:) מיקו זמינה גם בווטסאפ